היסטוריה

ההיסטוריה שלנו

לאחר מלחמת העולם השנייה, קומץ צעירים אינטלקטואלים ורעבים לשינוי, אימצו גישה ביקורתית כלפי תפיסות העולם הקיצוניות של אותה התקופה, תוך הכרה בצורך להקמת תנועת נוער שתאפשר ביטוי של התפיסות המגוונות בתוך היהדות ומיצוב היהדות כערך עליון. כתוצאה מכך, קבוצות שונות של צעירים יהודים נוצרות במדינות אירופה השונות, במטרה למצוא נתיב חדש שיתווה את הדרך לאלפי צעירים יהודים כמהים לתשובה.

רצף כרונולוגי בהיסטוריה של הנוער הציוני

  • 1917- ייסוד תנועת "יהודה הצעיר" בקנדה
  • 1927- ייסוד "הנוער הציוני" בפולין. ייחוד התנועות "התקווה", "הכח", "הצעיר", "בלפוריה" ועוד בפולין. מייחוד זה נולד "הנוער העברי"
  • 1928-פלוגת הכשרה ראשונה בפולין.
  • 1929- ייסוד התנועה ברומניה.
  • 1930- עליה של חלוצים ראשונים מהתנועה. קיבוץ הנוער הציוני מתמקם בפתח תקווה.
  • 1931- ייסוד התנועה בהונגריה, אוסטריה, ליטא. ייסוד התנועה בארץ ישראל ובחירת ההנהגה העליונה.
  • 1931- ועידת לבוב בפולין. השם "הנוער הציוני" נכנס לתוקף לכלל התנועה העולמית.
  • 1932- ייסוד התנועה בצרפת.
  • 1933- ייסוד התנועה בבלגיה ובלטביה.
  • 1934- ייסוד רשת הקיבוצים של הנוער הציוני בארץ ישראל.
  • 1935- פילוג בין הנוער הציוני א' וב'. ועידה ראשונה של "העובד הציוני" (פלג הפועלים של התנועה) ברעננה.
  • 1936- עליה לקרקע של קיבוץ אושה בעמק זבולון.
  • 1938- עליה לקרקע של קיבוץ תל יצחק בשרון.

 

 

  • ייסוד הקן הראשון באמריקה הלטינית, ברגנטיה.
  • 1939- מיסוד המושבה החקלאית "גרושוב" בקרבת וורשה, פולין.
  • 1939- "חומה ומגדל", עליה לקרקע של קיבוץ כפר גליקסון בהרי שומרון.
  • 1939- ארגון מחדש של התנועה בוורשה.
  • 1940- חברי התנועה מרחבי אירופה פועלים במרץ בגטאות וורשה, קרקוב ולודז'. חברי התנועה פועלים בצורה אקטיבית בהנהגות המרידות בגטאות.
  • 1940- הנוער הציוני מקימה את מפעל המברשות בגטו וורשה, כמקור פרנסה לבוגרי התנועה.
  • 1940- מאות מחברי התנועה נלחמים יחד עם הפרטיזנם נגד הנאצים.
  • 1941- הוקם המוסד החינוכי "מגדיאל" (מוסינזון)
  • 1942- צנחנים מהיישוב העברי בארץ ישראל (ביניהם חברי התנועה אבא ברדיצ'ב וחיים חרמש) משתתפים במשימות חילוץ יהודי אירופה.
  • 1943- עליה לקרקע של קיבוץ ניצנים במישור החוף הדרומי.
  • 1944- ארגון מחדש של שארית התנועה באירופה. הנוער הציוני מארגנת אוניות לא חוקיות לעליה לארץ ישראל, נגד החלטת הבריטים.
  • 1945- עליה של החברים הראשונים מאמריקה הלטינית.
  • 1945- ייסוד התנועה באורוגואיי.

 

 

  • 1946- ייסוד התנועה בפרו
  • 1948- הוקם המוסד החינוכי "חוות הנוער הציוני" בירושלים.
    • ייסוד התנועה במקסיקו וצ'ילה.
    • במסגרת קרבות מלחמת העצמאות בניצנים, נופלים חברי התנועה דבורה אפשטיין, יעקב כרוך, ואברהם גלר. לאחר מעקב עיקש, נופל הקיבוץ בידי המצרים.
    • הוקם המוסד החינוכי "אלוני יצחק"
    • עליה לקרקע של אלוני אבא- כיום מושב שיתופי.
    • עליה לקרקע של תימורים- כיום מושב שיתופי.
  • 1949- מחדשת ההתיישבות במושב "שאר ישוב".
    • עליה לקרקע של מבקיעים- כיום מושב שיתופי.
    • עליה לקרקע של קיבוץ "הסוללים" בקרבת נצרת.
    • הוקם המוסד החינוכי "ניצנים".
    • הוקם המוסד החינוכי "נווה הדסה".
  • 1950- עליה לקרקע של קיבוץ "עין השלושה" בנגב המערבי.
    • עליה לקרקע של תלמי יפה- כיום מושב שיתופי.
  • 1951- התנועה מתחילה לפעול בצפון אפריקה.
  • 1952- ייסוד התנועה בבוליביה ובקובה.
  • 1953- שילוב של "ניצנים", הגרעין האמל"טי השני.
    • ייסוד התנועה בפנמה.
  • 1954- ייסוד התנועה בברזיל.
    • גרעין העליה א' מצ'ילה משתלב בקיבוץ תל יצחק.
  • 1955- המכון הקונטיננטלי הראשון בבורזקו, ארגנטינה.
  • 1956- התחיל שיתוף הפעולה עם CYJ מקנדה.
    • ייסוד התנועה בקוסטה ריקה.
    • נטיעת "יער התנועה" בקיבוץ עין השלושה.
    • ייסוד התנועה באנגליה.
  • 1957- מחנה ראשון באנגליה.
    • הגרעין הרביעי מאורוגואיי משתלב בקיבוץ כפר גליקסון.
  • 1962- ייסוד התנועה בפראגואי.
  • 1964- הוקם מכון "משואה" ללימודי השואה.
    • עליה לקרקע של "מי עמי"- כיום יישוב שיתופי.

 

 

  • 1971- נטיעת היער "משה נויהאוז" בניצנים
  • 1977- יובל התנועה, 50 שנה להנוער הציוני.
  • 1980- הגרעין "נמשיך" משתלב בעין השלושה.
  • 1981- תנועת נצח ישראל מסאו פאולו, ברזיל, מצטרפת למשפחת הנוער הציוני.
  • 1983- מחנה בינלאומי ראשון של הנוער הציוני.
  • 1985- הגרעין "שלכת" מצטרף לקיבוץ עין השלושה.
  • 1988- משלחת לפולין ראשונה של הנוער הציוני.
  • 1990- ייסוד התנועה בטורקיה.
  • 1990- סמינר בוגרים מנהיגים ראשון באמל"ט.
  • 1991- ייסוד התנועה באקוודור.
  • 1992- נטיעת היער "הנוער הציוני העולמי" ביתיר.
  • 1993- מכון קונטיננטלי צפוני ראשון בקוסטה ריקה.
  • 1995- תחילת הפרויקט "מועדון ישראל", שיתוף פעולה בין בי"ס נתן גזנג והנוער הציוני בארגנטינה.
  • 1995- חידוש פעילותה של "במה", קהילת מגשימים של הנוער הציוני.
  • 1996- ועידה עולמית של הנוער הציוני בירושלים. כתיבת המסמך "דרכנו".
  • 1997- סמינר בוגרים מנהיגים ראשון לאירופה וקנדה.
  • 1998- ארגון מחדש של המזכירות העולמית. פרסום "דרכנו" החדש.
  • 1999- אתר האינטרנט של הנוער הציוני עולה.

 

 

  • פעילות "רפסודה" חוצה את הכנרת
  • 2001- תנועת יחד מקולומביה מצטרפת למשפחת הנוער הציוני.
  • 2002- מכון קונטיננטלי באקוודור.
    • משלחות התנועה מאנגליה ובלגיה מגיעות לארץ כאות הזדהות ותמיכה לישראל.
  • 2002- תחילת הפרויקט "דעותינו", שיח חינוכי אידיאולוגי.
    • קבוצה גדולה של עולים חדשים מתקבלת בארץ על ידי "במה".
  • 2003- ועידה חינוכית וסמינר בוגרים מנהיגים בישראל.
  • 2004- קבוצה ראשונה של תנועת צעירי עמי מצ'ילה מצטרפת לקבוצת שנת הכשרה של הנוער הציוני בישראל.
  • 2005- קבוצה ראשונה של תוכנית "ישראל צ'אלנג'" ממקסיקו מגיעה לארץ.
    • צעירי עמי מצטרפת רשמית למשפחת הנוער הציוני.
    • ייסוד "בית סקופוס" בקוסטה ריקה.
  • 2007- ועידה עולמית של הנוער הציוני בישראל.
    • ייסוד "בית סקופוס" באורוגואי.
  • 2008- תחילת שיתוף פעולה בין תנועת ישראל הצעירה בארגנטינה להנוער הציוני.
    • תחילת שיתוף פעולה בין תנועת עולם ביחד בארגנטינה להנוער הציוני.
    • פתיחת "בית סקופוס" בבואנוס איירס, רוסריו (ארגנטינה) וקיטו (אקוודור).
  • 2009- הגעת גרעין עולים מאנגליה.
    • קיום סמינר בוגרים מנהיגים ראשון בצ'ילה.
    • תחילת ארגון מחנה קיץ בישראל לתנועת נצח ישראל, על ידי הנוער הציוני.
  • 2010- ארגון מחנה ישראל לתנועה בבלגיה.
    • תחילת שיתוף פעולה עם התנועה "ביחד" במונטריי, מקסיקו.
  • 2012- אירועי 85 שנה לתנועה בירושלים, בנוכחות נשיא המדינה, שמעון פרס.
    • תחילת שיתוף פעולה עם הקהילה היהודית ביוון ותנועת יחד בספרד.
    • פעילות קונטיננטלית ראשונה ביוון.
  • 2015 – Veida Chinuchit הנוער הציוני בישראל
    • קהילות מאת מלאגה ומלילה (ספרד) מצטרפות למשפחת הנוער הציוני
    • הסכם לשיתוף פעולה חינוכי נחתם עם קהילת "Adain Lo" בסנט פטרסבורג, רוסיה.
  • 2016חנוכת Netzah Ken un Sao Paolo החדשה
  • 2017חנוכת קן הנוער הציוני החדש במקסיקו
  • 2018חנוכת קן דה הנוער הציוני החדש ב פרגוואי: קן ניצנים.
    • הסכם שיתוף פעולה חינוכי ומוסדי עם קהילת פורטוגל.
    • תחילת שיתוף הפעולה החינוכי עם קהילת לוקסמבורג.
    • תחילת שיתוף הפעולה החינוכי עם תנאה הינני באוסטרליה.
    • פתיחת קן הנוער הציוני בגוואדלחרה, מקסיקו.
  • 2019חזרת התנא לבואנוס איירס: פרויקט מנהיגוט.
  • 2020אתגר וירוס COVID-19: הנוער הציוני ברחבי העולם ממקם עצמו מחדש מול האתגר החינוכי שמצב זה מעמת אותנו.
    • שילוב תנאא דור ג'אדש ממקסיקו למשפחתו הגדולה של הנוער הציוני
    • פתיחת קן הנוער הציוני החדש בקנקון
    • מכון וירטואלי
    • הנוער הציוני החל לתמוך ולהיות שותף לתנועת רימון, שנוצרה על ידי קבוצת סטודנטים בארצות הברית המעוניינת לדמיין מחדש את החינוך הישראלי בקמפוס
  • 2020.2021מסה פרס את הנוער הציוני עבור "מארגן השנה"
  • 2021 – ביקור היסטורי פנים אל פנים של המזכירות  ב-12 מדינות כדי להתניע את פרויקט RESTART

התרומה לחברה הישראלית

מוסדות חינוכיים

הנוער הציוני ייסד רשת של מוסדות חינוכיים בתוך פנימיות, בהם מתחנכים אלפי אנשים מישראל ומהגלות. מוסדות אלו הינם בבעלות משותפת של התנועה ומקיימים קשרים ושיתופי פעולה עם משרד החינוך

מוסדות אלו הם:

  • נווה הדסה – כפר נוער הממוקם באזור השרון בסמוך לקיבוץ תל יצחק.
  • חוות הנוער הציוני (כפר הנוער ע”ש ישראל גולדשטיין)- ירושלים.
  • אלוני יצחק – סמוך לקיבוץ כפר גליקסון.
  • כפר הנוער מוסינזון – בהוד השרון.

קיבוצים ומושבים

חברי התנועה הקימו קיבוצים ומושבים ברחבי ישראל. קיבוצי הנוער הציוני הם: אושה, כפר גליקסון, תל יצחק ועין השלושה.

משואה

בשנות ה-60, חברי הנוער הציוני ועקיבא ייסדו את המכון ללימודי השואה – משואה, הממוקם עד היום בקיבוץ תל יצחק. המחקר במשואה מבוסס על תנועות הנוער בתקופת השואה. כמו כן, במשואה ממוקם ארכיון הנוער הציוני העולמי, בו מתועדות עשרות שנות פעילות אידאולוגית וחינוכית

משואה: http://www.massuah.org.il

 

במה

במה הוא ארגון תמיכה לצעירים שעלו לישראל. אנו מלווים, מסייעים ומייעצים לעולים שלנו בחודשים הראשונים של תהליך הקליטה בישראל. במסגרת זו, פרויקט "בית סקופוס ישראל" מארגן אירועים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים.

כדי להגשים מטרה זו הקמנו ארבעה מערכים שונים, כל אחד מהם מתייחס לשלב מסוים בתהליך העלייה והקליטה של העולה, אך כולם מסונכרנים תחת אותה מערכת.

  • Before Aliya-  צוות השליחים והפעילים, יחד עם חברי המזכירות העולמית, יכווינו את העולים בנושא אפשרויות עליה, ויסייעו להם לקבל תשובות על שאלותיהם.
  • Soldierity – צוות המזכירות העולמית, יחד עם בוגרי התנועה שעברו שירות צבאי, ידאגו לכוון את העולים על כלל הסוגיות הקשורות לגיוס.
  • Olimkedin – מערך זה מיועד לכל מי שמחפש הזדמנויות לפיתוח מקצועי ובשוק העבודה.
  • Scopus Israel- מערך זה מהווה רשת בוגרי התנועה בארץ והוא למעשה הגרעין החברתי המרכזי של העולים. 

 

המזכירות העולמית של הנוער הציוני

המזכירות העולמית היא גוף קבלת ההחלטות המרכזי בתוך הארגון. המזכירות מנהלת את העניינים הכלליים והאסטרטגיים של הארגון על מנת להבטיח את ביצועיו התקינים, התפתחותו ושיפורו המתמיד בהתאם לכללי השקיפות, הכנות והבטיחות המחמירים ביותר.

המזכירות העולמית של הנוער הציוני מורכבת מהמזכ”ל, הגזבר, היועצים החינוכיים והרכזים של מחלקות החינוך, הלוגיסטיקה, אירופה וצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, תכניות בישראל, שנת הכשרה תנועתית, תכניות מסע והתקשורת עם השליחים.

בשל מרכזיות הקשר בין הקהילות היהודיות בעולם לישראל, השליחים מהווים את הזרוע המבצעת של התנועה העולמית בכל אחת מהקהילות החינוכיות שלנו ברחבי העולם. שליחי הנוער הציוני אחראים לוודא כי כל ההיבטים החינוכיים, האדמיניסטרטיביים והלוגיסטיים מבוצעים במקצועיות

ובאיכות הגבוהה ביותר.

משפחת הנוער הציוני

לאור האחריות שלנו, כתנועת נוער חינוכית, כלפי החינוך היהודי והציוני בתפוצות, התחייבנו לעבוד יחד עם תנועות וקהילות אחרות שחולקות את היסודות הבסיסיים של היהדות והציונות כהיבטים אידאולוגיים.

בהתבסס על רעיונות אלו, נוצרו במקביל שתי פלטפורמות חינוכיות: משפחת הנוער הציוני המורכבת מהקנים שלנו ברחבי העולם ומהתנועות האחיות שלנו, ופרויקט בית סקופוס – מסגרת בניהול עצמי של תלמידי אוניברסיטאות יהודים המארגנת מגוון רחב של פעילויות המתאימות לצרכים ולתחומי העניין של קבוצה מרכזית זו של צעירים יהודים, שהינם העתיד של עמנו.

"התנועות האחיות"

דילוג לתוכן